כל אחד והמזיגה שלו
חז"ל נהגו לשתות יין בכדי לפתוח את הראש ללימוד תורה, וגם במסעות היין שאני מנחה אנו דורשים בתורת לבבנו.
בתקופת התלמוד כשמזגו יין תמיד ערבבו אותו עם מים (כנראה שהיין לבדו היה חזק מאוד בימים ההם) לכן קראו לזה מזיגה, מלשון מיזוג, כלומר ערבוב על מנת להביא למזג הנכון.
מסיפורים עולה שלכל אחד הייתה המזיגה המיוחדת שלו, וניתן היה לזהותו לפי זה. ממש כמו שכל אחד מכין את הקפה שלו אחרת, או כמו שהקקאו של רוני מקאטו ושל שחר כספי שונים הם אף שרפואה טובה יש בשניהם.
