זה הרי ידוע שהרבה פעמים במהפכות, בפרספקטיבה של הזמן שלטון כוח אחד מחליף שלטון כוח אחר, צרה מתחלפת בצרה. אני תוהה מה השורש של זה ומה שעולה לי זה שהמערכת בנויה על הצורך לדעת ולהיות צודקים אל מול משהו שאנו חושבים שהנו טעות. אני צודק והוא טועה. יש אויב. אנחנו יודעים מה טוב והצד השני טועה - הממשל, העם, הימנים, השמאלנים, הדתיים, הערבים, ההיפים, החילוניים - ה א ח ר י ם!
וגם כשהסיבות אולי הנן באמת באמת צודקות ויש התאחדות בין מחנות (כמו שאני חושב בדעתי - הצודקת כמובן שקורה עכשיו) אז כשיתחלף שלטון - איך המנהיגות החדשה תדע אם היא עדיין יודעת מה טוב או שהיא בעצם תקועה לעצמה בתחת בגלל הצורך להיות צודקת, בדיוק כמו מה שהיא באה להחליף? משם זה רק מתדרדר חזרה, אולי לתהום אחרת, אבל שורשה דומה. קורה לכולנו גם ברמה האישית לא?
דיברנו אתמול בכינוס של צוות איסטא על המשפט "יצר לב האדם רע מנעוריו" ועל כך שאפשר לקרוא את זה בכלל בפירוש שונה מהרגיל, שלא מטבעו יצר האדם רע, אלא נתקלקל ע"י החברה בעת נעוריו. בגיל הנעורים זה הגיל שלרוב אנחנו מתחילים לאבד את התום הילדי של האי הידיעה ושאילת השאלות, ומתחיל להיות מצופה מאיתנו לדעת, להיות בטוחים בדברים, לגבש דעות, מוסר, ואידיאולוגיות לגבי העולם. חלק מגיבוש הזהות הרבה פעמים כולל את הצורך להגן על השקפות העולם האלו שאספנו מהשקפות שונות.
אני זוכר שאיזה פסח כשהייתי נער, אבא שלי ביקש ממני לחשוב על 4 שאלות על החיים, 4 קושיות, לשאול בסדר פסח הקהילתי שערכנו. הוא אמר לי אז שהשאלות לא נועדו כדי שיתנו לי עליהם תשובה המבוגרים היודעים. להפך, השאלות הן המתנה של הילדים אל המבוגרים, של הדור החדש אל הדור הישן - לשאול שאלות חדשות, לערער על הקבעון המחשבתי. בהחלט נמצאו תשובות מעניינות בדיונים שנערכו על השאלות שהבאתי, אבל מה שהיה מעניין ומשמעותי שם זה השאלות ולא התשובות. וכך זה תמיד עם שאלה טובה.
אז האם אנחנו, דור חדש שמוחה על שיטה ישנה (והדורות הבאים, שהרי מהפכות עמוקות ואמיתיות לא קורות בין לילה), ניפול שוב ללהיות צודקים ונשכח לשאול שאלות? או שנצליח לבסס שיטת מנהיגות חדשה שמבוססת על שהיה במסתורין, על פעולה מתוך ענווה, על התמחות בשאילת שאלות - עמוקות, חשובות, נוקבות, סקרניות. סקרניות - כלומר שאלות שבאמת פתוחות לכל תשובה, מתוך מוכנות להיות מופתעים ואינן מנוסחות בעצם כדי להוכיח תשובות שיש לנו מבעוד מועד.
אז אם אנסח את זה כשאלה היא תהיה: איך נראה שלטון ששם חשיבות גדולה יותר על שאילת שאלות מדוייקות מאשר על למצוא תשובות ולהגן עליהן? איך נראה שלטון שמוכן להקשיב למסתורין?
תמונה מההפגנות בבלפור - צילמה Avishag Gaya